מקורות
גאל הדם הוא ימית את הרוצח בפגעו בו הוא ימתנו
כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ
ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא.
ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים
ויפגע במקום ר"ה בשם ר' אמי אמר מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו מן מה דכתיב [שמות לג] הנה מקום אתי הוי הקב"ה מקומו של עולם ואין עולמו מקומו וכו'.
אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצי ידי חובתו שנאמר להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות
כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיכם וגו'
ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך וכו'
ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה וכו'
רבי שמעון אומר הוי זהיר בקרית שמע ובתפלה וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא
הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום.
עשר קדושות הן ארץ ישראל מקדשת מכל הארצות.. עירות המוקפות חומה מקודשות ממנה … לפנים מן החומה מקדש מהם … הר הבית מקדש ממנו …החיל מקדש ממנו… עזרת נשים מקדשת ממנה … עזרת ישראל מקדשת ממנה ..בין האולם והמזבח מקדש ממנה.. ההיכל מקדש ממנו.. קודש הקדשים מקדש מהם.
לא איבר ילילה אלא לשינתא אמר רבי שמעון בן לקיש לא איברי סיהרא אלא לגירסא
ואמר ר'בי אלעזר מאי דכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וגו' אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר ויקרא את שם המקום ההוא בית אל.
אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה, לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה, אמרו חכמים אין רנה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה, וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי, וכל בית שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו שנאמר כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח, כי דבר ה' בזה זה שלא השגיח על דברי תורה כל עיקר,
ויפגע – ורבותינו פירשו לשון תפלה כמו (ירמיה ז טז) ואל תפגע בי, ולמדנו שתקן תפלת ערבית.
שוכב עליה -קיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו
שנאמר להגיד בבקר חסדך – וברכת אמת ויציב כולה על חסד שעשה עם אבותינו היא, שהוציאם ממצרים ובקע להם הים והעבירם, וברכת אמת ואמונה מדבר בה אף על העתידות, שאנו מצפים שיקיים לנו הבטחתו ואמונתו לגאלנו מיד מלכים ומיד עריצים ולשום נפשנו בחיים, ולהדריכנו על במות אויבינו, כל אלה הנסים התדירים תמיד.
ואשר לא צדה והאלהים ענה לידו ושמתי לך מקום
יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן … לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם מדבר באופל יהלוך מקטב ישוד צהרים.