מקורות

בראשית מט

דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור לישועתך קויתי ה'

בראשית רבה צח יד

לפי שהיה יעקב אבינו רואה אותו וסבור בו שהוא מלך המשיח, כיון שראה אותו שמת, אמר אף זה מת (בראשית מט, יח): לישועתך קויתי ה'

רש"י בראשית מט יח

לישועתך קויתי ה'. נתנבא שינקרו פלשתים את עיניו, וסופו לומר זכרני נא וחזקני נא אך הפעם

שופטים טז כח

ויקרא שמשון אל ה' ויאמר אדני ה' זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים

במדבר רבה ב ח

בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה: עשה אותם דגלים כמו שנתאוו, התחיל משה מיצר, אמר: עכשיו עתידה המחלוקת להנתן בין השבטים. אם אני אומר לשבטו של יהודה שישרה במזרח, והוא אומר: אי אפשי, אלא בדרום, וכן ראובן, וכן אפרים, וכן כל שבט ושבט. מה אני עושה? אמר לו הקב"ה: משה, מה איכפת לך, אין צריכין לך, מעצמן הן מכירין דירתן, אלא דייתיקי יש בידן מיעקב אביהם, היאך לשרות בדגלים, איני מחדש עליהם, כבר יש לה טכסיס מיעקב אביהם. כמו שטענו אותו והקיפו את מטתו, כך יקיפו את המשכן. דאמר רבי חמא בר חנינא: כיון שבא אבינו יעקב ליפטר מן העולם קרא לבניו, דכתיב (בראשית מט): ויקרא יעקב אל בניו, ובירכן וצוון על דרכי האלהים, וקבלו עליהם מלכות שמים. משגמר דבריו אמר להם: כשתטלו אותי ביראה ובכבוד לוו אותי, ולא יגע אדם אחר במטתי, ולא אחד מן המצריים, ולא אחד מבניכם, מפני שאתם נטלתם מבנות כנען. וכן הוא אומר (שם נ): ויעשו לו בניו כן כאשר צום, בניו ולא בני בניו, וישאו אותו בניו. היאך צום? אלא אמר להם: בני יהודה יששכר וזבולן יטענו מטתי מן המזרח.

במדבר רבה ב י

והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה וגו', הה"ד (משלי ג): ה' בחכמה יסד ארץ וגו'. ברא הקדוש ברוך הוא ארבע רוחות לעולם: מזרח, מערב, צפון, ודרום. מזרח, משם האור יוצא לעולם. מערב, אוצרות שלג ואוצרות ברד, וקור וחום יוצאין לעולם. דרום, טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין לעולם. צפון, משם החשך יוצא לעולם.

שמות רבה מ ד

א"ר חנינא בן פזי אין לך גדול משבט יהודה ואין לך ירוד משבט דן שהיה מן הלחינות ומה כתיב בו (בראשית מו) ובני דן חושים אמר הקב"ה יבא ויזדווג לו שלא יהו מבזין אותו ושלא יהא אדם רוחו גסה עליו לפי שהגדול והקטן שוין לפני המקום בצלאל משל יהודה ואהליאב מדן והוא מזדווג לו אמר ר' חנינא הגדול והקטן שוים לעולם אל יהא אדם מניח בצרו המשכן בשני שבטים אלו נעשה וכן המקדש

דברים כה

זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים

תרגום יונתן דברים כה יח

הינון גובריא משבטא דבית דן דהוה בידיהון פולחנא נוכראה והוה עננא פליט יתהון ודבית עמלק מקבל יתהון

בעל הטורים דברים כה יח

כל הנחשלים אחריך בגימטריא זה היה שבטו של דן

דברים כט יז

פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם ה' אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה

בכורות נה א

א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן למה נקרא שמו ירדן שיורד מדן

יהושע כב יט

ואך אם טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת ה' אשר שכן שם משכן ה'

מיכה ז ח

אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך ה' אור לי

תהלים פו ג

חנני אדני כי אליך אקרא כל היום

מדרש תהלים פו ב

וכי איפשר לו לאדם להתפלל כל היום אלא העולם הזה שהוא יום לאומות העכו"ם ולילה לישראל

דברים לג כו

ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן

בראשית לט כג

אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר ה' אתו ואשר הוא עשה ה' מצליח

זכריה טיב

שובו לבצרון אסירי התקוה

שבת עז ב

רבי זירא אשכח לרב יהודה דהוה קאי אפיתחא דבי חמוה וחזייה דהוה בדיחא דעתיה ואי בעי מיניה כל חללי עלמא הוה אמר ליה א"ל מ"ט עיזי מסגן ברישא והדר אימרי א"ל כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא

סידור סליחות עשרה בטבת

זכור תלאות אשר צר לי מאד עליהן במזל גדי הלא בעדי נאספו שלשתיהן ובו שיות הדחויות חל הנגף בהן ובו סמך מנאץ שמך על קרית משוסיהן ובו נאסף ראש הסף הוא עזרא הסופר