מקורות
כד ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף כה הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה כו ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה
ט מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלוקים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד י וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך
ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו
ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן
ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן
ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה
וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד
ויגש אליו יהודה הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש וגו' חורש זה יהודה בקוצר זה יוסף שנאמר והנה אנחנו מאלמים אלומים ודורך ענבים זה יהודה כי דרכתי לי יהודה קשת במושך הזרע זה יוסף שמשך זרעו של אביו והורידו למצרים כדכתיב בחבלי אדם אמשכם
ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת
ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם
טו ויהי דבר ה' אלי לאמר טז ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו [חבריו] ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו [חבריו] יז וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך יח וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך יט דבר אלהם כה אמר אדני אלוקים הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו [חבריו] ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי כ והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך לעיניהם כא ודבר אליהם כה אמר אדני אלוקים הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם כב ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד כג ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלוקים
מה דרכו של חורש לרפויי ארעא
אמר רב חנא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא יוסף שקידש שם שמים בסתר הוסיפו עליו אות אחת משמו של הקב"ה יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא נקרא כולו על שמו של הקב"ה
הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה
ר' טרפון אומר באותה הלילה שנלקחה שרה אמנו, אותו הלילה ליל פסח היה, והביא הקב"ה על פרעה ועל ביתו נגעים גדולים, להודיע שכן הוא עתיד להכות את עם ארצו, שנ' וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים וכו'. במצרים כתיב עוד נגע אחד אביא על פרעה, וכי נגעים היו, והלא מכת גדולי מצרים היו, והמכות נמשלו בנגעים, לכך נאמר וינגע ה' את פרעה וכו'. ר' יהושע בן קרחא אומר, מאהבתו אותה כתב לה בשטר כתובתה כל ממונו בין כסף בין זהב בין עבדים וקרקעות, וכתב לה את ארץ גושן לאחוזה, לפיכך ישבו בני ישראל בארץ גושן בארץ שרה אמם
כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד
וכן כל הפורש מעבירה או עשה מצוה לא מפני דבר בעולם לא פחד ולא יראה ולא לבקש כבוד אלא מפני הבורא ברוך הוא כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת רבו הרי זה מקדש את השם.
"להורות לפניו" – כתרגומו לפנות לו מקום ולהורות האיך יתיישב בה "לפניו" – קודם שיגיע לשם ומדרש אגדה להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה
גימ"ל דל"ת גמול דלים
עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע