מקורות
ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: ג' שבועות הללו למה? אחת, שלא יעלו ישראל בחומה; ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם; ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.
תניא נמי הכי, רבי נתן אומר: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, שנאמר: הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: פדה בשלום נפשי מקרב – לי וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור – מעלה אני עליו כאילו פדאני, לי ולבני, מבין אומות העולם.
אמר רבי אבא בר כהנא: כולם חזרו לקללה, חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. שנאמר ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך, קללה, ולא קללות.
ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וגו', אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק? אלא: לא כאברהם שכתוב בו הר, שנאמר אשר יאמר היום בהר ה' יראה, ולא כיצחק שכתוב בו שדה, שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה. אלא כיעקב שקראו בית, שנאמר ויקרא את שם המקום ההוא בית אל.
ויקח מאבני המקום ר' יהודה א' י"ב אבנים נטל, אמר כך גזר הקדוש ברוך הוא שמעמיד י"ב שבטים, אברהם לא העמידן, יצחק לא העמידן, ואני אם מתאחות זו לזו יודע אני שאני מעמיד י"ב שבטים, כיון שנתאחו זו לזו ידע שמעמיד י"ב שבטים, ר' נחמיה א' ג' אבנים נטל, אמר אברהם ייחד הקדוש ברוך הוא שמו עליו, יצחק ייחד הקדוש ברוך הוא שמו עליו, ואני אם מתאחות הן ג' אבנים זו לזו אני יודע ששם הקדוש ברוך הוא מתייחד עלי, כיון שנתאחו הבין שהקב"ה ייחד שמו עליו,
בראשית ברא – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני,ה כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) ראשית דרכו,ו ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו.
(א) מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב:(ב) ואני כמעט נטוי {נטיו} רגלי כאין שפכה {שפכו} אשרי:(ג) כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה:(ד) כי אין חרצבות למותם ובריא אולם:(ה) בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו:(ו) לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו:(ז) יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב:(ח) ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו:(ט) שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ:(י) לכן ישיב {ישוב} עמו הלם ומי מלא ימצו למו:(יא) ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון:(יב) הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל:(יג) אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי:(יד) ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים:(טו) אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי:(טז) ואחשבה לדעת זאת עמל היא {הוא} בעיני:(יז) עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם:(יח) אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות:(יט) איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות:(כ) כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה: (כא) כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן:(כב) ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך:(כג) ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני:
ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב: מקום יש לו להקדוש ברוך הוא ומסתרים שמו. מאי מפני גוה? אמר רב שמואל בר יצחק: מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לנכרים. רבי שמואל בר נחמני אמר: מפני גאוותה של מלכות שמים. ומי איכא בכיה קמיה הקדוש ברוך הוא? והאמר רב פפא: אין עציבות לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו! – לא קשיא: הא – בבתי גואי, הא – בבתי בראי. – ובבתי בראי לא? והא כתיב ויקרא אדני ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק! – שאני חרבן בית המקדש, דאפילו מלאכי שלום בכו, שנאמר הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון.
אין שם שאילת שלום מסייע ליה לרב המנונא משמיה דעולא, דאמר: אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בבית המרחץ, משום שנאמר ויקרא לו ה' שלום. – אלא מעתה, הימנותא נמי אסור למימר בבית הכסא, דכתיב האל הנאמן! וכי תימא: הכי נמי, והאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: שרי למימר הימנותא בבית הכסא! – התם שם גופיה לא איקרי הכי דמתרגמינן אלהא מהימנא, הכא – שם גופיה איקרי שלום דכתיב ויקרא לו ה' שלום.
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, אל תקרי בניך אלא בוניך.