מקורות
) ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה:
(ו) ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר ידוד אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע:(ז) בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד ידוד אתי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי: (ח) ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי ידוד אלהי: (ט) וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי ידוד אלהי: (י) ועתה הנה החיה ידוד אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר ידוד את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה: (יא) עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא:(יב) ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר ידוד ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי ידוד אותי והורשתים כאשר דבר ידוד: (יג) ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה: (יד) על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מלא אחרי ידוד אלהי ישראל:
) ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך:
אשר עשו בחרן – שהכניסן תחת כנפי השכינה אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת הנשים ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום (לכך כתיב אשר עשו) ופשוטו של מקרא עבדים ושפחות שקנו להם כמו (שם לא) עשה את כל הכבוד הזה (לשון קנין) (במדבר כד) וישראל עושה חיל לשון קונה וכונס:
רבנן פתחין פתחא להאי קרא (הושע ה) בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חודש את חלקיהם ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה אמרו נהיה כמצרים מכאן אתה למד שמשה מלן ביציאתן ממצרים וכיון שעשו כן הפך הקב"ה האהבה שהיו המצריים אוהבין אותן לשנאה שנאמר (תהלים קה) הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו לקיים מה שנאמר (הושע ה) עתה יאכלם חודש את חלקיהם מלך חדש שעמד וחדש עליהם גזרותיו אשר לא ידע את יוסף וכי לא היה מכיר את יוסף א"ר אבין משל לאחד שרגם אוהבו של המלך אמר המלך התיזו את ראשו כי למחר יעשה בי כך לכך כתב עליו המקרא כלומר היום אשר לא ידע את יוסף למחר הוא עתיד לומר לא ידעתי את ה':
בידוד בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם:
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו:
בנים זרי' ילדו – שנתחתנו עם עכו"ם. יאכלם חדש – חדש אב:
עתה יאכלם חדש את חלקיהם – עתה בקרוב יבא חדש שיאכל האויב אותם ואת חלקיהם רוצה לומר שדותיהם וכרמיהם כמו ואכלה את החלק כמו שהוא חלקת השדה והחדש הזה הוא חדש תמוז שהובקעה העיר וחדש אב שחרבה או פירש חדש בזמן מועט כמו חדש וכן ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד לדעת יונתן רוצה לומר חדש בחדש כלומר תמיד יאכלם האויב יום ביום וחדש בחדש וכן תרגם יונתן כען איתי עליהון עממיא ירח בירח ויבזון ית פרי ארעהון:
ועל דרך האמת, הברית מעולם היא, והמלה נגזרת מן בראשית ברא אלהים – והנה בריתי כמו ברייתי, והמלה כמו סמוכה, כי היא סמוכה לעולמים שהיו לפנינו יצוה שתקום ותהיה עם הצדיק, וכן ואני הנני מקים את בריתי אתכם (להלן ט ט), בריתי היתה אתו (מלאכי ב ה) והמשכיל יבין:
ויאמר אם שמוע תשמע לקול ידוד אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ידוד רפאך: לא אשים עליך – ואם אשים הרי הוא כלא הושמה כי אני ה' רופאך זהו מדרשו (מכילתא) ולפי פשוטו כי אני ה' רופאך ומלמדך תורה ומצות למען תנצל מהם כרופא הזה האומר לאדם אל תאכל דברים שמחזירים אותך לידי חולי וזהו איזון מצות וכן הוא אומר (משלי ג) רפאות תהי לשרך:
ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל:
דבר אחר מחצתי ואני ארפא ר' חנינא בשם רשב"ל ור' יהושע דסכנין בשם ר' יוחנן ורבי לוי בשם ר' יוחנן הכיתי אין כתיב כאן אלא מחצתי מחיצה שעשיתי בין העליונים לתחתונים שהעליונים קיימין והתחתונים מתים בעולם הזה אבל לעתיד לבא אין מיתה כל עיקר שנא' (ישעיה כ"ה) בלע המות לנצח א"ר אבא אף אותה מחיצה אני חוזר ומרפא אותה מחצתי מחיצתי אני ארפא
) ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה:
(ו) ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר ידוד אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע:(ז) בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד ידוד אתי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי: (ח) ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי ידוד אלהי: (ט) וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי ידוד אלהי: (י) ועתה הנה החיה ידוד אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר ידוד את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה: (יא) עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא:(יב) ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר ידוד ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי ידוד אותי והורשתים כאשר דבר ידוד: (יג) ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה: (יד) על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מלא אחרי ידוד אלהי ישראל:
) ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך:
אשר עשו בחרן – שהכניסן תחת כנפי השכינה אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת הנשים ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום (לכך כתיב אשר עשו) ופשוטו של מקרא עבדים ושפחות שקנו להם כמו (שם לא) עשה את כל הכבוד הזה (לשון קנין) (במדבר כד) וישראל עושה חיל לשון קונה וכונס:
רבנן פתחין פתחא להאי קרא (הושע ה) בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חודש את חלקיהם ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה אמרו נהיה כמצרים מכאן אתה למד שמשה מלן ביציאתן ממצרים וכיון שעשו כן הפך הקב"ה האהבה שהיו המצריים אוהבין אותן לשנאה שנאמר (תהלים קה) הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו לקיים מה שנאמר (הושע ה) עתה יאכלם חודש את חלקיהם מלך חדש שעמד וחדש עליהם גזרותיו אשר לא ידע את יוסף וכי לא היה מכיר את יוסף א"ר אבין משל לאחד שרגם אוהבו של המלך אמר המלך התיזו את ראשו כי למחר יעשה בי כך לכך כתב עליו המקרא כלומר היום אשר לא ידע את יוסף למחר הוא עתיד לומר לא ידעתי את ה':
בידוד בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם:
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו:
בנים זרי' ילדו – שנתחתנו עם עכו"ם. יאכלם חדש – חדש אב:
עתה יאכלם חדש את חלקיהם – עתה בקרוב יבא חדש שיאכל האויב אותם ואת חלקיהם רוצה לומר שדותיהם וכרמיהם כמו ואכלה את החלק כמו שהוא חלקת השדה והחדש הזה הוא חדש תמוז שהובקעה העיר וחדש אב שחרבה או פירש חדש בזמן מועט כמו חדש וכן ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד לדעת יונתן רוצה לומר חדש בחדש כלומר תמיד יאכלם האויב יום ביום וחדש בחדש וכן תרגם יונתן כען איתי עליהון עממיא ירח בירח ויבזון ית פרי ארעהון:
ועל דרך האמת, הברית מעולם היא, והמלה נגזרת מן בראשית ברא אלהים – והנה בריתי כמו ברייתי, והמלה כמו סמוכה, כי היא סמוכה לעולמים שהיו לפנינו יצוה שתקום ותהיה עם הצדיק, וכן ואני הנני מקים את בריתי אתכם (להלן ט ט), בריתי היתה אתו (מלאכי ב ה) והמשכיל יבין:
ויאמר אם שמוע תשמע לקול ידוד אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ידוד רפאך: לא אשים עליך – ואם אשים הרי הוא כלא הושמה כי אני ה' רופאך זהו מדרשו (מכילתא) ולפי פשוטו כי אני ה' רופאך ומלמדך תורה ומצות למען תנצל מהם כרופא הזה האומר לאדם אל תאכל דברים שמחזירים אותך לידי חולי וזהו איזון מצות וכן הוא אומר (משלי ג) רפאות תהי לשרך:
ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל:
דבר אחר מחצתי ואני ארפא ר' חנינא בשם רשב"ל ור' יהושע דסכנין בשם ר' יוחנן ורבי לוי בשם ר' יוחנן הכיתי אין כתיב כאן אלא מחצתי מחיצה שעשיתי בין העליונים לתחתונים שהעליונים קיימין והתחתונים מתים בעולם הזה אבל לעתיד לבא אין מיתה כל עיקר שנא' (ישעיה כ"ה) בלע המות לנצח א"ר אבא אף אותה מחיצה אני חוזר ומרפא אותה מחצתי מחיצתי אני ארפא