מקורות

מגילה לא ב

תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה. מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ריש לקיש: כדי שתכלה השנה וקללותיה. בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה, אלא שבתורת כהנים, אטו עצרת ראש השנה היא? – אין, עצרת נמי ראש השנה היא, דתנן: ובעצרת על פירות האילן.

שמות יב ב

ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר. החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה.

ויקרא כג ב

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם, מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי.

ראש השנה כ ב

אמר רבי זירא אמר רב נחמן: עשרים וארבעה שעי מכסי סיהרא.

זכריה יד ז

והיה יום אחד הוא יודע ה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור.

בראשית א טז

ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים.

סידור ברכת הלבנה

ויהי רצון מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי, למלאת פגימת הלבנה ולא יהיה בה שום מיעוט, ויהי אור הלבנה כאור החמה וכאור שבעת ימי בראשית כמו שהיתה קודם מיעוטה, שנאמר את שני המאורות הגדולים

ערכין י א

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק, שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל: שמונה ימי החג … שבת דחלוקה בקרבנותיה, לימא? לא איקרי מועד. ראש חודש דאיקרי מועד, לימא? לא איקדיש בעשיית מלאכה, דכתיב: השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, לילה המקודש לחג טעון שירה, ושאין מקודש לחג אין טעון שירה.

משנה עדויות ב י

אף הוא היה אומר חמשה דברים של שנים עשר חדש: משפט דור המבול שנים עשר חדש, משפט איוב שנים עשר חדש, משפט המצריים שנים עשר חדש, משפט גוג ומגוג לעתיד לבא שנים עשר חדש, משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש, שנאמר (ישעיה סו כג) והיה מדי חדש בחדשו. רבי יוחנן בן נורי אומר, מן הפסח ועד העצרת, שנאמר ומדי שבת בשבתו.

ישעיהו סו כג-כד

והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה'. ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי, כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר.

ויקרא כג טו-טז

וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עמר התנופה, שבע שבתות תמימת תהיינה. עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום, והקרבתם מנחה חדשה לה'.

משלי ח כא

להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא

זוהר חדש בהר פב א

אמר רבי שמעון, להנחיל אוהבי יש, מאי יש, דא רזא דיובל ושמטה דלא מסר יתהון קב"ה לשאר עמין אלא לעמא קדישא.

רש"י שמות טו א

אז ישיר משה – אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה, וכן (יהושע י יב) אז ידבר יהושע, וכן (מלכים א' ז ח) ובית יעשה לבת פרעה, חשב בלבו שיעשה לה, אף כאן ישיר, אמר לו לבו שישיר, וכן עשה, ויאמרו לאמר אשירה לה'…. אז יבנה שלמה במה (מלכים יא ז), פירשו בו חכמי ישראל שבקש לבנות ולא בנה. למדנו שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה, זהו ליישב פשוטו.

ויקרא כה י

וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה, יובל הוא תהיה לכם, ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו.

ספרא דצניעותא שמות קעט א

והיה במשוך בקרן היובל… והאי קרן דיובלא הוא, ויובל ה', וה' נשיבא דרוחא לכלא, וכלא תייבין לאתרייהו.

דברים ד ט-י

רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון.

שיר השירים א ב

ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין.

רש"י שיר השירים א ב

ונאמר דוגמא שלו על שם שנתן להם תורתו ודבר עמהם פנים אל פנים, ואותם דודים עודם ערבים עליהם מכל שעשוע, ומובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה, ומחלים פניו לקיים דברו, וזהו ישקני מנשיקות פיהו.

ראש השנה ו ב

כדתני רב שמעיה: עצרת, פעמים חמשה, פעמים ששה, פעמים שבעה. הא כיצד? שניהן מלאין – חמשה, שניהן חסרין – שבעה, אחד מלא ואחד חסר – ששה.

ויקרא כו לד

אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם, אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה.