מקורות

איוב יא ט

ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים

בית הלוי בראשית מו ד

גם עוד ביאור בכוונת הכתוב דכאן באה לו ההבטחה הגדולה שבכל ההבטחות, שיהיה נקרא שמו על ישראל. והכוונה בזה דלעולם לא יפרסם שם כבודו בעולם ע"י מעשה היוצא חוץ מדרך הטבע רק באמצעות צורך ישועתן של ישראל. וע"י ישועת ישראל יתפרסם שם כבודו בכל העולם. ובכל מעשה ובכל זמן שיהיו ישראל בשפלות חלילה ממילא יהיה גם כבודו בהסתר ובהעלם, וז"ש לו אנכי ארד עמך מצרימה, דכל זמן שאתה תהיה בירידה גם כבודי אינו נגלה בעולם וזהו שנקרא בדרך משל שירד עמו למצרים, ע"ד מאה"כ עמו אנכי בצרה, ואנכי אעלך גם עלה, כשאהיה מעלה אותך אז ע"י עלייתך יתפרסם גם שמי בכל הגוים ויהיה עליהלכבודי

במדבר כה א

וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף ה' בישראלד ויאמר ה' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש וישב חרון אף ה' מישראל ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף

במדבר רבה חקת יט ו

"ויקחו אליך פרה אדומה" א"ר יוסי ברבי חנינא אמר לו הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחר חקה דאמר רב הונא כתיב (תהלים עה, ג): "כי אקח מועד אני מישרים אשפוט" וכתיב (זכריה יד, ו): "והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון" יקפאון כתיב דברים המכוסין מכם בעולם הזה עתידים להיות צופים לעולם הבא כהדין סמיא דצפי דכתיב (ישעיה מב, טז): "והולכתי עורים בדרך לא ידעו" וכתיב (שם): "אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים" אעשה אין כתיב כאן אלא עשיתים שכבר עשיתי לרבי עקיבא וחביריו דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחביריו

בראשית מו ד

אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה

בראשית רבה ט ד

רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן. רבי חמא בר חנינא אמר, משׁל למלך שׁבנה פלטין, ראה אותה וערבה לו, אמר פלטין פלטין הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשׁם שׁהעלית חן לפני בשׁעה זו. כך אמר הקדושׁ ברוך הוא לעולמו, עולמי עולמי, הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשׁם שׁהעלית חן לפני בשׁעה זו. רבי יונתן אמר, למלך שׁהיה משׂיא את בתו ועשׂה לה חפה ובית וסידה וכירה וצירה, וראה אותה, וערבה לו. אמר לה בתי הלואי תהיה החפה הזאת מעלת חן לפני בכל עת כשׁם שׁהעלית חן לפני בשׁעה הזו. כך אמר הקדושׁ ברוך הוא לעולמו, עולמי עולמי הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשׁם שׁהעלית חן לפני בשׁעה הזו

מהר"ל גור אריה דברים לד ה

אבל פירושו 'ומשה כותב בדמע', שהיה משה בוכה על מיתתו, והוא כמו "הזורעים בדמעה" (תהלים קכו, ה), דמסתמא כיון שהזכיר מיתתו "וימת משה", היה בוכה. והשתא לא קשיא איך כתב "וימת משה", הואיל והיה משה עדיין חי, שכיון שהיה בוכה על מיתתו, זהו התחלת המיתה, וזהו "וימת משה

דברים ד לט

וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד

דברים כג ו

ולא אבה ה' אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך

דברים ל יב

לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנהולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו

דברים לד ה

וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה'

דברים לד ה

וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה' ויקבור אותו בגיא בארץ מואב מול בית פעור

סמ"ק הגהות לרבינו פרץ

פי' מאחר שאנכי ה' אלקיך הוא אחד מעשרה דברות וכל הדברות הם ציווים כמו כן אנכי הוא צווי והיאך משמע אלא ודאי הכי קאמר וכו'

ידים ג ה

אמר רבי עקיבא, חס ושלום, לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים, שאין כל העולם כלו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים

יומא כא א

והאמר רבי לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה

ילקוט שמעוני על התורה רס"ט

רחב שיירה בחללו של עולם אמרה כי ה' אלקיכם הוא אלקים בשמים אמר לה הקב"ה לרחב את אמרת על הארץ מתחת ניחא אלא בשמים ממעל את אמרת מה דלא חזו עיניך חייך שבנך רואה מה שלא ראו הנביאים שנאמר נפתחו השמים ואראה מראות אלקים וגו' אבל משה אמר כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד אפילו בחללו של עולם

ירמיהו טז י

הנה ימים באים נאום ה׳ ולא יאמרו עוד חי ה׳ אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה׳ אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם״

סוטה יד א

וא"ר חמא ברבי חנינא מפני מה נקבר משה אצל בית פעור כדי לכפר על מעשה פעור

סמ"ק מצוה א

לידע שאותו שברא שמים וארץ הוא לבדו מושל מעלה ומטה ובד' רוחות כדכתיבאנכי ה' אלקיך וגו' וכתיב וידעת היוםוהשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ודרשו חכמים ואפילו באויר. לידע פירוש לאפוקי מן הפילוסופין שאמרו שהעולם נוהג מאליו במזלות ואין לו מנהיג ולא דבר ואפילו קריעת ים סוף ויציאת מצרים וכל הנפלאותשנעשו במזל היו,ויש לנו להאמין כי שקר הם דוברים,אכן הקב"ה מנהיג את העולם כולו ברוח פיו והוא הוציאנו ממצרים ועשה לנו את כל הנפלאות ואין אדם נוקף את אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלהשנאמר מה' מצעדי גבר כוננו.

סנהדרין קה ב

אמר רבי אבא בר כהנא כולם חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות שנאמר (דברים כג, ו)ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך קללה ולא קללות

עירובין נה א

היינו דאמר אבדימי בר חמא בר דוסא מאי דכתיב (דברים ל, יב) לא בשמים היא ולא מעבר לים היא לא בשמים היא שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה ואם מעבר לים היא אתה צריך לעבור אחריה

פסחים סח ב

א"ר אלעזר (ד)הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ"ט יום שניתנה בו תורה הוא

רמב"ם מלכים ומלחמותיהם יב ד

לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו"ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה

רש"י שיר השירים א

ונאמר דוגמא שלו על שם שנתן להם תורתו ודבר עמהם פנים אל פנים ואותם דודים עודם ערבים עליהם מכל שעשוע ומובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה ומחלים פניו לקיים דברו וזהו ישקני מנשיקות פיהו

שבת לא א

אמר ר"ל מאי דכתיב (ישעיהו לג, ו) והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ואפ"ה (ישעיהו לג, ו) יראת ה' היא אוצרו אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו אנשאת ונתת באמונה בקבעת עתים לתורה עסקת בפו"ר צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר ואפ"ה אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא

שבת פח ב

ואריב"ל כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה יצתה נשמתן של ישראל שנאמר (שיר השירים ה, ו) נפשי יצאה בדברו ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן דיבור שני היאך קיבלו הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם שנאמר (תהלים סח, י) גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה

שיר השירים א ב

ישקני מנשיות פיהו כי טובים דודיך מיין

סמ"ק מצווה א

לידע שאותו שברא שמים וארץ הוא לבדו מושל מעלה ומטה ובד' רוחות כדכתיבאנכי ה' אלקיך וגו' וכתיב וידעת היוםוהשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ודרשו חכמים ואפילו באויר. לידע פירוש לאפוקי מן הפילוסופין שאמרו שהעולם נוהג מאליו במזלות ואין לו מנהיג ולא דבר ואפילו קריעת ים סוף ויציאת מצרים וכל הנפלאותשנעשו במזל היו,ויש לנו להאמין כי שקר הם דוברים,אכן הקב"ה מנהיג את העולם כולו ברוח פיו והוא הוציאנו ממצרים ועשה לנו את כל הנפלאות ואין אדם נוקף את אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלהשנאמר מה' מצעדי גבר כוננו.

הגהות הסמ"ק לרבינו פרץ

פי' מאחר שאנכי ה' אלקיך הוא אחד מעשרה דברות וכל הדברות הם ציווים כמו כן אנכי הוא צווי והיאך משמע אלא ודאי הכי קאמר וכו'

דברים ד לט

וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד

ילקוט שמעוני רסט

רחב שיירה בחללו של עולם אמרה כי ה' אלקיכם הוא אלקים בשמים אמר לה הקב"ה לרחב את אמרת על הארץ מתחת ניחא אלא בשמים ממעל את אמרת מה דלא חזו עיניך חייך שבנך רואה מה שלא ראו הנביאים שנאמר נפתחו השמים ואראה מראות אלקים וגו' אבל משה אמר כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד אפילו בחללו של עולם

שבת לא א

אמר ר"ל מאי דכתיב (ישעיהו לג, ו) והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ואפ"ה (ישעיהו לג, ו) יראת ה' היא אוצרו אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו אנשאת ונתת באמונה בקבעת עתים לתורה עסקת בפו"ר צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר ואפ"ה אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא

בראשית מו ד

אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה

בית הלוי בראשית מו ד

גם עוד ביאור בכוונת הכתוב דכאן באה לו ההבטחה הגדולה שבכל ההבטחות, שיהיה נקרא שמו על ישראל. והכוונה בזה דלעולם לא יפרסם שם כבודו בעולם ע"י מעשה היוצא חוץ מדרך הטבע רק באמצעות צורך ישועתן של ישראל. וע"י ישועת ישראל יתפרסם שם כבודו בכל העולם. ובכל מעשה ובכל זמן שיהיו ישראל בשפלות חלילה ממילא יהיה גם כבודו בהסתר ובהעלם, וז"ש לו אנכי ארד עמך מצרימה, דכל זמן שאתה תהיה בירידה גם כבודי אינו נגלה בעולם וזהו שנקרא בדרך משל שירד עמו למצרים, ע"ד מאה"כ עמו אנכי בצרה, ואנכי אעלך גם עלה, כשאהיה מעלה אותך אז ע"י עלייתך יתפרסם גם שמי בכל הגוים ויהיה עליהלכבודי

שיר השירים א ב

ישקני מנשיות פיהו כי טובים דודיך מיין

רש"י שם

ונאמר דוגמא שלו על שם שנתן להם תורתו ודבר עמהם פנים אל פנים ואותם דודים עודם ערבים עליהם מכל שעשוע ומובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה ומחלים פניו לקיים דברו וזהו ישקני מנשיקות פיהו

במדבר רבה יט ו

ויקחו אליך פרה אדומה א"ר יוסי ברבי חנינא אמר לו הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחר חקה דאמר רב הונא כתיב (תהלים עה, ג): "כי אקח מועד אני מישרים אשפוט" וכתיב (זכריה יד, ו): "והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון" יקפאון כתיב דברים המכוסין מכם בעולם הזה עתידים להיות צופים לעולם הבא כהדין סמיא דצפי דכתיב (ישעיה מב, טז): "והולכתי עורים בדרך לא ידעו" וכתיב (שם): "אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים" אעשה אין כתיב כאן אלא עשיתים שכבר עשיתי לרבי עקיבא וחביריו דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחביריו

ירמיהו טז י

הנה ימים באים נאום ה׳ ולא יאמרו עוד חי ה׳ אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה׳ אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם״

דברים ל יב

לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנהולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו

ערובין נה א

היינו דאמר אבדימי בר חמא בר דוסא מאי דכתיב (דברים ל, יב) לא בשמים היא ולא מעבר לים היא לא בשמים היא שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה ואם מעבר לים היא אתה צריך לעבור אחריה

שבת פח ב

ואריב"ל כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה יצתה נשמתן של ישראל שנאמר (שיר השירים ה, ו) נפשי יצאה בדברו ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן דיבור שני היאך קיבלו הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם שנאמר (תהלים סח, י) גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה

רמב"ם מלכים יב ד

לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו"ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה

דברים לד ה

וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה'

גור אריה דברים לד ה

אבל פירושו 'ומשה כותב בדמע', שהיה משה בוכה על מיתתו, והוא כמו "הזורעים בדמעה" (תהלים קכו, ה), דמסתמא כיון שהזכיר מיתתו "וימת משה", היה בוכה. והשתא לא קשיא איך כתב "וימת משה", הואיל והיה משה עדיין חי, שכיון שהיה בוכה על מיתתו, זהו התחלת המיתה, וזהו "וימת משה

בראשית רבה ט ד

רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן. רבי חמא בר חנינא אמר, משׁל למלך שׁבנה פלטין, ראה אותה וערבה לו, אמר פלטין פלטין הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשׁם שׁהעלית חן לפני בשׁעה זו. כך אמר הקדושׁ ברוך הוא לעולמו, עולמי עולמי, הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשׁם שׁהעלית חן לפני בשׁעה זו. רבי יונתן אמר, למלך שׁהיה משׂיא את בתו ועשׂה לה חפה ובית וסידה וכירה וצירה, וראה אותה, וערבה לו. אמר לה בתי הלואי תהיה החפה הזאת מעלת חן לפני בכל עת כשׁם שׁהעלית חן לפני בשׁעה הזו. כך אמר הקדושׁ ברוך הוא לעולמו, עולמי עולמי הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשׁם שׁהעלית חן לפני בשׁעה הזו

דברים לד ה

וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה' ויקבור אותו בגיא בארץ מואב מול בית פעור

סוטה יד א

וא"ר חמא ברבי חנינא מפני מה נקבר משה אצל בית פעור כדי לכפר על מעשה פעור

במדבר כה א

וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף ה' בישראלד ויאמר ה' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש וישב חרון אף ה' מישראל ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף

דברים כג ו

ולא אבה ה' אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך

סנהדרין קה ב

אמר רבי אבא בר כהנא כולם חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות שנאמר (דברים כג, ו)ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך קללה ולא קללות

איוב יא ט

ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים

ידים ג ה

אמר רבי עקיבא, חס ושלום, לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים, שאין כל העולם כלו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים

יומא כא א

והאמר רבי לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה

פסחים סח ב

א"ר אלעזר (ד)הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ"ט יום שניתנה בו תורה הוא