מקורות

שמות כ ב

אנכי ידוד אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים:

אבן עזרא שמות כ א

שאלני ר' יהודה הלוי מנוחתו כבוד, למה הזכיר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ולא אמר שעשיתי שמים וארץ ואני עשיתיך.

איוב יא ו

ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך:

רמב"ן איוב יא ו

ויגד לך תעלומות חכמה, יגיד לך כי יש במעשיו חכמה נעלמת: כי כפלים לתושיה , כי כל היש הנראה בעולם כפול ובו חכמה נגלית וחכמה נעלמת, כלומר השגחת האל בנבראים טובה בנראה ובנעלם, כי נראה הנהגתו טובה בעולם ונודע כי היא יותר טובה מאשר דעתינו משגת, ואתה אינך יודע ומכיר בעצמך אם אתה צדיק לפני האלהים. אך תדע באמת כי ישה וילוה לך האלהים מעווניך, ולא השיג לך גמול על כולם, כל שכן שלא יוסיף ולא יטפול על עווניך.

איוב יב יב

בישישים חכמה וארך ימים תבונה:

רש"י שמות כ א

את כל הדברים האלה – מלמד שאמר הקדוש ברוך הוא עשרת הדברות בדבור אחד, מה שאי אפשר לאדם לומר כן. אם כן מה תלמוד לומר עוד אנכי ולא יהיה לךט, שחזר ופירש על כל דבור ודבור בפני עצמו:

גור אריה שמות כ א

מלמד שאמר הקב"ה כל עשרת הדברות בדבור אחד כו'. ואף על גב שלא הבינו בדבור זה כלום, אמרם בדבור אחד, לומר כי כל התורה ענין אחד ודבור אחד, שהרי כל התורה הם יוצאים מעשרת הדברות, כמו שיתבאר בפרשת משפטים, ואלו עשרת הדברות נאמרו בדבור אחד, הרי כל התורה דבור אחד. ונפקא מיניה בזה, שאם אמר ש'כל התורה כולה מן השמים, חוץ מפסוק זה שאמרו משה מעצמו', הוא בכלל "כי דבר ה' בזה" (במדבר טו, לא), וכופר בכל התורה, כי מאחר שכל התורה כולה דבור אחד הוא, ואין זה בלא זה, דהיא כמו נקודה אחת, ואין לה מקצת, ואם כופר במקצת – הוא כופר בכל התורה. וכן איתא בפרק חלק (סנהדרין צט.):

איוב כח יב

והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה:

ויקרא כג

(טו) וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה:(טז) עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לידוד: