מקורות

במדבר כה א

וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב

במדבר רבה כ כב

ויחל העם לזנות, יש מעיינות שמגדלין גבורים ויש חלשים ויש נאין ויש מכערין ויש צנועין ויש שטופין בזמה, ומעין שטים של זנות היה והוא משקה לסדום וכו' ולפי שנתקלל אותו מעין עתיד הקב"ה ליבשו שנאמר ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים

תנחומא תרומה

ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים ומהיכן היו הקרשים יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים, אמר לבניו עתידים אתם להיגאל מכאן, והקדוש ברוך הוא עתיד לומר לכם משאתם נגאלין שתעשו לו משכן, אלא עמדו ונטעו ארזים מעכשיו שהשעה שיאמר לכם לעשות לו את המשכן יהיו הארזים מתוקנים לכם, מיד עמדו ונטעו ועשו כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה והבריח התיכון בתוך הקרשים וכו' ולא עוד אלא שאותן ארזים היו אומרים שירה לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר אז ירננו עצי היער מלפני ה' וכו' אמר רבי שמואל בר נחמן כד מיני ארזים היו ומכלם לא נבחרו אלא שבעה וכו' ומכלם לא נבחר אלא השטה בלבד שנאמר עצי שטים למה קורא אותם עצי שטים כדי לרפאות מה שעתידין לעשות בשטים וכו' דבר אחר חטאו בשטים ולקו בשטים ומתרפאין בשטים, חטאו בשטים שנאמר וישב ישראל בשטים וכו'

סוכה מה ב

א"ר ירמיה בשם רשב"י כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן שנאמר עצי שטים עומדים שעומדים דרך גדילתן וכו' דבר אחר עומדים שמא תאמר אבד סיברם ובטל סיכויים ת"ל עצי שטים עומדים שעומדים לעד ולעולמי עולמים

רש"י סוכה מה ב

אבד סיברם. משנגנז אהל מועד בטל לו עולמית. סכויים תוחלתם ומבטם

סנהדרין קו א

וישב ישראל בשטים ר"א אומר שטים שמה רבי יהושע אומר שנתעסקו בדברי שטות

סוטה ג א

ריש לקיש אמר אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות שנאמר איש איש כי תשטה אשתו תשטה כתיב.

עבודה זרה כד ב

וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש וגו' מאי וישרנה א"ר יוחנן משום ר"מ אז ישיר משה ובני ישראל ור' יוחנן דידיה אמר ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו בשמו ור"ש בן לקיש אמר מזמורא יתמא מזמור שירו לה' שיר חדש וכו' ר' יצחק נפחא אמר רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת בריקמי זהב

רש"י עבודה זרה כד ב

השיטה. ארון עצי שטים

מגילה כט א

תניא ר"ש בן יוחאי אומר בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהן וכו' ואף כשהם עתידים להיגאל שכינה עמהן שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך

עירובין כא ב

דריש מרי בר מר מאי דכתיב והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל ה' הדוד אחד תאנים טובות מאד כתאני הבכורות והדוד אחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלה מרוע, תאנים הטובות אלו צדיקים גמורים תאנים רעות אלו רשעים גמורים, ושמא תאמר אבד סברם ובטל סיכויים ת"ל הדודאים נתנו ריח אלו ואלו עתידים שיתנו ריח

ישעיהו כז ו

הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה

סנהדרין קו א

ותקראן לעם לזבחי אלהיהן רבי אליעזר אומר ערומות פגעו בהן וכו' אמר רבי יוחנן כל מקום שנאמר וישב אינו אלא לשון צער שנאמר וישב ישראל בשטים וכו' אמר להם אלהיהן של אלו שונא זמה הוא והם מתאוים לכלי פשתן בוא ואשיאך עצה עשה להם קלעים והושיב בהם זונות וכו' ואחר אומרת לו הרי את כבן בית שב ברור לעצמך וצרצורי של יין עמוני מונח אצלה ועדיין לא נאסר יין של עמוני

ישעיהו ו י

השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו