מקורות
עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו.
ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.
ויאמר ה' אל אברהם לך לך מארצך וגו' אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה וכו'
אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב.
וספרתם לכם מחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה
וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה.
ְוספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה. והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם. וקדשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יוהל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה
והנה מהימים מיום התנופה עד יום מקרא קדש כמהשנים משנות השמיטה עד היובל, והטעם בהם אחד, על כן "תספרו חמשים יום" שיספור שבע שבתות תשע וארבעים יום ויקדש יום החמשים הנבידו, כמו שאמר ביובל
וידבר ה' אל משה בהר סיני מה ענין שמיטה לענין הר סיני, והלא נאמרו כל המצות מסיני וכו' ולפי דעתי כי נכתבה כאן בסדר נכון, כי פירוש "בהר סיני" בעלותו שם לקבל לוחות שניות:
כי ששת ימים עשה יהוה את שהמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו.
ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה ונשמע ויקח משה את הדם ויזרק עם העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה.
משנה השיר שהיו הלוים אומרים במקדש בשבת היו אומרים מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים: