מקורות

יומא ט ב

רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קצם, אמר רבי יוחנן טובה צפורנן של ראשונים מכריסן של אחרונים, אמר ליה ריש לקיש אדרבה אחרונים עדיפי אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות קא עסקי בתורה, אמר ליה בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים, שאלו את רבי אלעזר ראשונים גדולים או אחרונים גדולים, אמר להם תנו עיניכם בבירה

ישעיהו סו

והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר יקוק: (כד) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר:

מגילה ה ב

אמר רבי אבא אמר שמואל מנין שאין מונין ימים לשנים שנאמר 'לחדשי השנה' חדשים אתה מונה לשנים ואי אתה מונה ימים לשנים

מגילה לא ב

רבי שמעון בן אלעזר אומר – עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה, מאי טעמא, אמר אביי ואיתימא ריש לקיש, כדי שתכלה השנה וקללותיה. בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה, אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא, אין, עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן

עדיות ב י

אף הוא (ר"ע) היה אומר חמשה דברים של שנים עשר חדש משפט דור המבול שנים עשר חדש משפט איוב שנים עשר חדש משפט המצריים שנים עשר חדש משפט גוג ומגוג לעתיד לבא שנים עשר חדש משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש שנאמר 'והיה מדי חדש בחדשו', רבי יוחנן בן נורי אומר מן הפסח ועד העצרת שנאמר 'ומדי שבת בשבתו'

ראש השנה ו ב

תני רב שמעיה, עצרת – פעמים חמשה [בסיון], פעמים ששה, פעמים שבעה. הא כיצד – שניהן [ניסן ואייר] מלאין חמשה, שניהן חסרין שבעה, אחד מלא ואחד חסר ששה

רמב"ן ויקרא כו טז

ודע והבן כי האלות האלה ירמזו לגלות ראשון, כי בבית הראשון היו כל דברי הברית הזאת הגלות והגאולה ממנו וכו', אבל הברית שבמשנה תורה ירמז לגלותנו זה ולגאולה שנגאל ממנו וכו'

תוספות ראש השנה טז א

אומר ר"ת דאלו ואלו דברי אלהים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן ודכוותה אשכחן בפרק עושין פסין גבי אדם שעלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד