מקורות

אבות ג ח

רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר, כל {כה} השוכח דבר אחד {כו} ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו, שנאמר (דברים ד) רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. יכול אפלו תקפה עליו משנתו, תלמוד לומר (שם) ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, הא אינו מתחיב בנפשו עד שישב ויסירם {כז} מלבו:

גיטין ס ב

א"ר יוחנן לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה שנאמר {שמות לד-כז} כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל

יבמות קיז א

כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם ורבי יהודה ההיא בדברי תורה

מגילה לא ב

תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן

סנהדרין צט ב

אמר רב יצחק בר אבודימי מאי קרא שנאמר {משלי טז-כו} נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר

רמב"ם רוצח ז א

תלמיד שגלה לערי מקלט מגלין רבו עמו שנאמר וחי עשה לו כדי שיחיה וחיי בעלי חכמה ומבקשיה בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין. וכן הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו:

רש"י יבמות קיז א

בדברי תורה כתיב. לפי פנים ולב שאתה נותן לתורה לבך עומד לך להעמיד גירסא אם יגעת בה תמצא אם לא יגעת לא תמצא:

רש"י סנהדרין צט ב

תורה עומלת לו. שמחזרת עליו ומבקשת מאת קונה למסור לו טעמי תורה וסדריה וכל כך למה מפני שאכף שכפף פיהו על דברי תורה:

שבת קה ב

ר' יוחנן דידיה אמר {שמות כ-ב} אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית