מקורות
ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה לה':
זה הדבר אשר צוה ה' לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו: וכו' וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט וכו': ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד וכו': ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם וכו': והעמר עשרית האיפה הוא:
אמר רבי ברכיה אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור להם לישראל כשהייתי נותן לכם את המן הייתי נותן עומר לכל אחד ואחד מכם הה"ד (שמות טז) עומר לגלגולת ועכשיו שאתם נותנים לי את העומר אין לי אלא עומר אחד מכלכם ולא עוד אלא שאינו של חטים אלא של שעורים לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם והבאתם את עומר.
תנו רבנן ראשית ערסתם כדי עיסותיכם וכמה עיסותיכם כדי עיסת המדבר וכמה עיסת המדבר דכתיב והעמר עשרית האפה הוא מכאן אמרו שבעה רבעים קמח ועוד חייבת בחלה שהן ששה של ירושלמית שהן חמשה של ציפורי מכאן אמרו האוכל כמדה זו הרי זה בריא ומבורך יתר על כן רעבתן פחות מכאן מקולקל במעיו
כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו
ושכחת עומר – ולא גדיש. מכאן אמרו עומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה:
לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן
כצרור אבן במרגמה, אמר רב כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאלו זורק אבן למרקוליס שנאמר כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד, ואין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים
כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד:
וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה:
רי"א לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שע"י מצות העומר זכה אברהם לירש את ארץ כנען הה"ד (בראשית יז) ונתתי לך ולזרעך אחריך ע"מ ואתה את בריתי תשמור ואיזה זה מצות העומר,