מקורות

גר"א משלי ח כא

להנחיל אוהביי יש – פירוש, שהעולם הזה אינו שווה לעולם הבא בשני דברים: האחד – שהעולם הזה הבל וריק ואין בו ממש, כמו שכתוב בבן המלך והנזיר: "בני אדם מחליפים את היש באינו יש, ואומרים על אינו יש שהוא יש" וכו'. השני – שהעולם הזה עובר כעוף פורח, אבל עולם הבא הוא נצחי – קיים לעולם ולעולמי עולמים. וזהו: להנחיל, כלומר, שהוא נחלה לעולם; וגם יש, שהוא עולם יש, והוא ל"אוהביי".

בראשית ב ז

וייצר אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה.

ויקרא כה ט

והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם.

ויקרא כה י

וקדשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו

זהר חדש בהר

א"ר שמעון, להנחיל אוהבי י"ש, מאי יש. דא רזא דיובל ושמטה. דלא מסר יתהון קב"ה לשאר עמין, אלא לעמא קדישא.

משלי ח כא

להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא

נדרים מא א

בחוסר כל וכו' רב נחמן אמר בלא דעה וכו' אמר אביי נקטינן אין עני אלא בדעה במערבא אמרי דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה דא קני מה חסר דא לא קני מה קני.

עירובין נד א

מאי דכתיב חרות על הלוחות רב אחא בר יעקב אמר אין כל אומה ולשון שולטת בהם שנאמר חרות אל תיקרי חרות אלא חירות

רמב"ן ויקרא כג טו

והנה מספר הימים מיום התנופה עד יום מקרא קדש כמהשנים משנות השמיטה עד היובל, והטעם בהם אחד, על כן "תספרו חמשים יום" שיספור שבע שבתות תשע וארבעים יום ויקדש יום החמשים הנבידו, כמו שאמר ביובל

רש"י בראשית ב ז

וייצר – שתי יצירות יצירה לעולם הזה ויצירה לתחיית המתים אבל בבהמה שאינה עומדת לדין לא נכתב ביצירתה שני יודי"ן:

שמות טז כט

ראו כי נתן יהוה לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום השישי לחם יומים שבו איש תחתיו אל חצא איש ממקומו ביום השביעי.

שמות לב טז

והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת

זהר חדש בהר מאמר להנחיל אוהבי יש

א"ר שמעון, להנחיל אוהבי י"ש, מאי יש. דא רזא דיובל ושמטה. דלא מסר יתהון קב"ה לשאר עמין, אלא לעמא קדישא.

הגר"א משלי ח כא

"להנחיל אוהביי יש" – פירוש, שהעולם הזה אינו שווה לעולם הבא בשני דברים: האחד – שהעולם הזה הבל וריק ואין בו ממש, כמו שכתוב בבן המלך והנזיר: "בני אדם מחליפים את היש באינו יש, ואומרים על אינו יש שהוא יש" וכו'. השני – שהעולם הזה עובר כעוף פורח, אבל עולם הבא הוא נצחי – קיים לעולם ולעולמי עולמים. וזהו: להנחיל, כלומר, שהוא נחלה לעולם; וגם יש, שהוא עולם יש, והוא ל"אוהביי".