מקורות
{ו} ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא: {ז} ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל: {ח} ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם: (פ) {ט} וידבר יהוה אל משה לאמר: {י} דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה: {יא} בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו: {יב} לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו: {יג} והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא
גברי כח עשי דברו, במה הכתוב מדבר, אמר רבי יצחק בשומרי שביעית הכתוב מדבר, בנהג שבעולם אדם עושה מצוה ליום אחד, לשבת אחת, לחדש אחד, שמא לשאר ימות השנה, ודין חמי חקליה בירה כרמיה בירה ויהב ארנונא ושתיק, יש לך גבור גדול מזה. ואם תאמר אינו מדבר בשומרי שביעית, נאמר כאן: עשי דברו, ונאמר להלן (דברים טו, ב): וזה דבר השמטה, מה דבר שנאמר להלן בשומרי שביעית הכתוב מדבר, אף דבר האמור כאן בשומרי שביעית הכתוב מדבר.
מה ענין שמטה לענין הר סיני והלא כל המצות נאמרו בהר סיני, אלא מה שמטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מהר סיני, אף כלן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני.
דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום שנאמר {שמות לג-ו} ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב א"ר חמא בר' חנינא בחורב טענו בחורב פרקו בחורב טענו כדאמרן בחורב פרקו דכתיב ויתנצלו בני ישראל וגו' א"ר יוחנן וכולן זכה משה ונטלן דסמיך ליה ומשה יקח את האהל אמר ר"ל עתיד הקב"ה להחזירן לנו שנאמר {ישעיה לה-י} ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם שמחה שמעולם על ראשם
ההוא צדוקי דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו וקא מבען אצבעתיה דמא א"ל עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפחזותייכו קיימיתו ברישא איבעי' לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו א"ל אנן דסגינן בשלימותא כתיב בן {משלי יא-ג} תומת ישרים תנחם הנך אינשי דסגן בעלילותא כתיב בהו {משלי יא-ג} וסלף בוגדים ישדם:
דבר אחר, שמעו דבר ה', משל למלך שאמר לעבדיו שמרו לי ב' כוסות הללו והיה דיאטריטא, אמר לו הוי זהיר בהם, עד שהוא נכנס לפלטין היה עגל אחד שרוי על פתח הפלטין, נגח העבד ונשבר אחד מהם, והיה העבד עומד ומרתית לפני המלך, אמר לו למה מרתית, אמר שנגחני עגל ושבר אחד משני הכוסות. אמר לו המלך אם כן דע והזהר בשני. כך אמר הקדוש ברוך הוא שני כוסות מזגתם בסיני, נעשה ונשמע, שברתם נעשה עשיתם לפני עגל, הזהרו בנשמע, הוי: שמעו דבר ה' בית יעקב