ומה שאמר שמתו מפסח ועד עצרת, יש לפרש כי הזמן הזה מפסח ועד עצרת מורה על כבוד התורה, כי הספירה ארבעים ותשעה יום עד מתן תורה כי התורה היא מתעלה עד שער החמשים, ולפיכך הספירה ז' שבועות מדריגה אחר מדריגה עד שער החמשים, והם לא נתנו כבוד לתורה לנהוג כבוד בחבריהם, כמו שיש לתורה התעלות כמו שמורה עליו ימי הספירה שיש לתורה התעלות עד שער החמשים ולפיכך מתו מפסח ועד עצרת דווקא. ומתו גם כן שלשים ושנים ימים כמנין כבוד דהוא ל"ב, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה וכו'. ומתו במיתת אסכרה, ידוע כי מיתת אסכרה מתחיל בפה ומסיים בגרון וכל אשר חוטא בתורה ראוי למיתה זאת, וכמו שאמרו בפרק במה מדליקין (שבת ל"ג ע"ב) אסכרה בא על בטול תלמוד תורה, ופירוש זה כי מיתה זאת היא מיתת אסכרה מבטל מן האדם עיקר החיות, כי הדבור הוא החיות של אדם וזה מבואר בכמה מקומות, ולכך מיתת אסכרה היא מיתה עצמית יותר מכל המיתות. וכשאמרו לר"א למדנו אורחות חיים במסכת ברכות אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם, והפך זה כאשר אין נוהגים כבוד זה בזה דבר זה מביא מיתה עצמית, ואין לך מיתה עצמית כמו בגרון ששם הדבור שהוא האדם כדכתיב (בראשית ב') ויהי האדם לנפש חיה תרגום שלו והוה לרוח ממללא כמו שבארנו במקום אחר, כי הדבור הוא הנפש מן האדם ולכך אסכרה מיתה עצמית, והנה לפי דבר זה היה ראוי ומחויב שיהיו מסוגלים תלמידי חכמים במדה הזאת לנהוג כבוד זה בזה, ומצאנו בדברי חכמים הפך זה.

כי מי בשחק יערך לה' ידמה לה' בבני אלים

ד"א כי מי בשחק יערך לה' בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את העולם ובקש לבראות את האדם היו מלאכי השרת אומרים מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח) מה אתה מבקש מן האדם הזה, אמר להם הקדוש ברוך הוא ומי מקיים מצותי וחקותי ותורותי, אמרו לו אנו מקיימין תורתך, אמר להם כתיב בה זאת התורה אדם כי ימות באהל (במדבר יט) ואתם אין ביניכם מתים, כתיב בה אשה כי תזריע וילדה זכר (ויקרא יב) ואתם אין בכם ילדות, כתיב בה את זה תאכלו ואת זה לא תאכלו (שם /ויקרא/ יא) ואתם אין ביניכם אכילה, הוי אין התורה יצאת אצלכם, שנא' לא תמצא בארץ החיים (איוב כח) כיון שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל שיעשו לו משכן ומזבח העולה, התחילו מקריבין בתוכו התחיל הקדוש ברוך הוא מצוה כמה מצות על כל דבר ודבר והן עושין, התחיל הקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת כי מי בשחק יערך לה' כשם שישראל עורכין לי שהייתם אומרים לי מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח) עורכין לי קרבנות כמה שנאמר וערך הכהן אותם על מזבח העולה, עורכים לפני שלחנות כמה שנאמר (ויקרא כד) ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה' או יש ביניכם ערך נפשות כמה שנאמר איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה', הוי כי מי בשחק.

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר (ישעיה ס') ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורס

אפיקורוס רב ורבי חנינא אמרי תרוייהו זה המבזה תלמיד חכם רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי אמרי זה המבזה חבירו בפני תלמיד חכם בשלמא למאן דאמר המבזה חבירו בפני תלמיד חכם אפיקורוס הוי מבזה תלמיד חכם עצמו מגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוי

א"ר יהודה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד (אין) [לאין] מרפא מאי עד לאין מרפא אמר רב יהודה אמר רב כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו

כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה. יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה.

כל הבא על אשת איש אפילו למד תורה דכתיב בה יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים היא תצודנו לדינה של גיהנם

בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך, אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות.

תנו רבנן אסכרה באה לעולם על המעשר רבי אלעזר ברבי יוסי אומר על לשון הרע אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי מאי קראה והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר איבעיא להו רבי אלעזר ברבי יוסי על לשון הרע קאמר או דילמא אף על לשון הרע נמי קאמר תא שמע כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היה שם רבי יהודה ורבי אלעזר ברבי יוסי ורבי שמעון נשאלה שאלה זו בפניהם מכה זו מפני מה מתחלת בבני מעיים וגומרת בפה נענה רבי יהודה ברבי אלעאי ראש המדברים בכל מקום ואמר אף על פי שכליות יועצות ולב מבין ולשון מחתך פה גומר נענה רבי אלעזר ברבי יוסי ואמר מפני שאוכלין בה דברים טמאין דברים טמאים סלקא דעתך אלא שאוכלין בה דברים שאינן מתוקנים נענה רבי שמעון ואמר בעון ביטול תורה אמרו לו נשים יוכיחו שמבטלות את בעליהן נכרים יוכיחו שמבטלין את ישראל תינוקות יוכיחו שמבטלין את אביהן תינוקות של בית רבן יוכיחו התם כדרבי גוריון דאמר רבי גוריון ואיתימא רב יוסף ברבי שמעיה בזמן שהצדיקים בדור צדיקים נתפסים על הדור אין צדיקים בדור תינוקות של בית רבן נתפסים על הדור אמר רבי יצחק בר זעירי ואמרי לה אמר רבי שמעון בן נזירא מאי קראה אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן וגו' ואמרינן גדיים הממושכנין על הרועים שמע מינה אף על לשון הרע נמי קאמר שמע מינה