מקורות

ויקרא כב טו

וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה:

ויקרא כב טז

עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לד' :

ויקרא כה

וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה: והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם: וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו: יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה: כי יובל קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה: בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו:

זוהר ויקרא פב א

א"ר שמעון להנחיל אוהבי י"ש מאי יש דא רזא דיובל ושמטה [יש ר"ת יובל שמיטה] דלא מסר יתהון קב"ה לשאר עמין אלא לעמא קדישא ובשעתא דישראל נטרין שתא דשמטה כדקא יאות נשמתהון דצדיקיא משתעשען בגנתא דעדן ואתהדרו חדתין ועלייהו אתמר וקוי ה' יחליפו כח [ישעיה מ]. ותו כלהו נשמתין קב"ה טביל לון בנהרא דחמשין דבגנתא דעדן דלעילא ואתקרי נהר דינור וברזא דשמטה ויובל קביל קב"ה צלותא דשרה רבקה רחל ולאה וזלפה ובלהה דהא כולהו אתרשימו בה"א ה"א [דהיא] שמטה ויובל. ובגין דחזת רחל דאתרמיז שמטה ויובל בשמא דלאה והיא לית לה רשימו דה"א מיד אמרה הנה אמתי בלהה דאית בה תרי. סופיה דיוב"ל ברישא דשמא דלאה ובסיפא דשמא דרחל:

עוקצין ג יב

אמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקדוש ב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות שנאמר (משלי ח) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא.

שמות כ יא

ששת ימים עשה ד' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך ד' את יום השבצ ויקדשהו:

ויקרא כו לד

אז תרצה הארץ את שבתותיה ואתם בארץ אויביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתותיה:

ברכות סד א

אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.

רש"י ברכות סד א

אין להם מנוחה – מישיבה לישיבה וממדרש למדרש.

קידושין ב ב

משום דקא בעי למיתני דרך, ודרך לשון נקבה הוא, דכתיב: והודעת להם את הדרך ילכו בה. וכו' הכא דבתורה קאי, ותורה איקרי לשון נקבה, דכתיב: תורת ה' תמימה משיבת נפש, כתב לה בלשון נקבה;

פסחים סח ב

רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא