מקורות

משלי טז ד

כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה.

סנהדרין כט א

אמר חזקיה: מניין שכל המוסיף גורע – שנאמר אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו.

ויקרא כג טו-טז

וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה. עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'.

אבן שלמה יא א

ארבעה ענייני גאולה יהיו בארבעה פרקים שהעולם נידון (ר"ה טו.). היינו, בפסח יגאלו מהשעבוד, ובראש השנה תהיה גמר הדין באויבי ה', ובעצרת יהיה קבוץ גליות על ידי משה רבינו עליו השלום, ובסוכות בנין בית המקדש.

בראשית טו יג

ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה.

בראשית רבה מד יח

ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך, ידוע שאני מפזרן תדע שאני מכנסן, ידוע שאני ממשכנן תדע שאני פורקן, ידוע שאני משעבדן תדע שאני גואלן.

שמות יט ב

ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר.

רש"י שמות יט ב

ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלב אחד.

מנחות סה ב

ת"ר: וספרתם לכם – שתהא ספירה לכל אחד ואחד.

ראש השנה ו ב

כדתני רב שמעיה: עצרת, פעמים חמשה, פעמים ששה, פעמים שבעה. הא כיצד? שניהן מלאין – חמשה, שניהן חסרין – שבעה, אחד מלא ואחד חסר – ששה.

משנה סוטה ב א

כל המנחות באות מן החטין וזו באה מן השעורין, מנחת העומר אף על פי שבאה מן השעורין היא היתה באה גרש וזו באה קמח, רבן גמליאל אומר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה.

פסחים ג ב

יוחנן חקוקאה נפק לקרייתא, כי אתא אמרו ליה: חיטין נעשו יפות? אמר להם: שעורים נעשו יפות. אמרו ליה: צא ובשר לסוסים ולחמורים! דכתיב השערים והתבן לסוסים ולרכש.

ברכות מ א

אילן שאכל ממנו אדם הראשון… רבי יהודה אומר: חטה היתה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן.