מקורות
וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה
לך ה' הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'
אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו
והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי
והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה
אי זהו מורא ואי זהו כבוד: מורא, לא עומד במקומו, ולא יושב במקומו, ולא סותר את דבריו ולא מכריע את דבריו, ולא יקרא לו בשמו לא בחייו ולא במותו, אלא אומר אבא מרי…אי זהו כבוד: מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה…
ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו
מזמור, לאסף אך טוב לישראל אלהים, לברי לבב. ואני–כמעט, נטוי (נטיו) רגלי כאין, שפכה (שפכו) אשרי. כי-קנאתי, בהוללים שלום רשעים אראה. כי אין חרצבות למותם ובריא אולם בעמל אנוש אינמו ועם-אדם, לא ינגעו. לכן, ענקתמו גאוה יעטף-שית, חמס למו…הנה-אלה רשעים ושלוי עולם, השגו-חיל. אך-ריק, זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי. ואהי נגוע, כל-היום ותוכחתי, לבקרים. אם-אמרתי, אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי. ואחשבה, לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני
איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד
ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן ה' במעדו בתוך בני ישראל
ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא
לפני משה ולפני אהרן כששניהם יושבין בבית המדרש באו ושאלום בבית המדרש
ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך
כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא
השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות
העם ההלכים בחשך ראו אור גדול
ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם
התחיל משה צווח יוסף יוסף הגיע השעה שאמרת (בראשית נ, כה) פקוד יפקוד אלהים אתכם מיד נתנדנד הארון ונטלו משה שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף והיו עצמותיו של יוסף מחזרין עמהם במדבר ארבעים שנה אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה אמרת לאחיך (שם, כא) אנכי אכלכל אתכם חייך אתה נפטר ויהיו עצמותיך מחזרין עמהם במדבר ארבעים שנה שנאמר (במדבר ט, ו) ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ואין אדם אלא יוסף שנאמר (תהלים עח, ס) אהל שכן באדם וכתיב (שם, סז) וימאס באהל יוסף בזכות עצמותיך הם עושים פסח קטן
ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלב אחד
תנא משמיה דרבי עקיבא לך ה' הגדולה זו קריעת ים סוף והגבורה זו מכת בכורות והתפארת זו מתן תורה והנצח זו ירושלים וההוד זו בית המקדש
ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם
אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת