למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה:

ורבנן אי כתיב בספר כדקאמרת השתא דכתיב ספר לספירת דברים הוא דאתא

ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר:

ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה:

והסרתי את כפי וראית את אחרי – אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין.

אמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקדוש ב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות שנאמ' (משלי ח) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא

מרגלא בפומיה דרב: [לא כעולם הזה העולם הבא], העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, שנאמר: ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו.

ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי:

: והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו:

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו'. לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה וגו', ולא כיצחק שכתוב בו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל, אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך:

ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו:

ויקח המן את הלבוש ואת הסוס אזל אשכחיה דיתבי רבנן קמיה ומחוי להו הלכות קמיצה לרבנן כיון דחזייה מרדכי דאפיק לקבליה וסוסיה מיחד בידיה מירתת אמר להו לרבנן האי רשיעא למיקטל נפשי קא אתי זילו מקמיה די לא תכוו בגחלתו בההיא שעתא נתעטף מרדכי וקם ליה לצלותא אתא המן ויתיב ליה קמייהו ואוריך עד דסליק מרדכי לצלותיה אמר להו במאי עסקיתו אמרו ליה בזמן שבית המקדש קיים מאן דמנדב מנחה מייתי מלי קומציה דסולתא ומתכפר ליה אמר להו אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי.

תנו רבנן ראשית עריסותיכם כדי עיסותיכם וכמה עיסותיכם כדי עיסת המדבר וכמה עיסת המדבר דכתיב והעומר עשירית האיפה הוא מכאן אמרו שבעה רבעים קמח ועוד חייבת בחלה שהן ששה של ירושלמית שהן חמשה של ציפורי מכאן אמרו האוכל כמדה זו הרי זה בריא ומבורך יתר על כן רעבתן פחות מכאן מקולקל במעיו:

צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר:

[ו] ר' יוחנן אמ' לא תהא קלה בעיניך מצות העומר, שזכות מצות העומר ירש אברהם אבינו את הארץ, הה"ד ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך (בראשית יז, ח), על שום ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור (שם /בראשית י"ז/ ט). ר' שמעון בן לקיש אמ' לא תהא קלה בעיניך מצות העומר, שבזכות מצות העומר שלום נעשה בין איש לאשתו, הה"ד והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירית האיפה קמח שעורים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבונה (במדבר ה, טו). ואיזו זו מצות העומר שהיא טעונה תנופה. בזכות קמח שעורים נעשה שלום בין איש לאשתו. ר' אבהו אמ' לה ר' יהושע בן לוי ור' שמואל בר נחמן ורבנן. ר' יהושע בן לוי אמ' היא עמדה להן בימי גדעון, דכת' ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר חלום חלמתי והנה צליל לחם שעורים מתהפך במחנה מדין (שופטים ז, יג). מהו צליל, ר' לוי אמר' צלול כת', שהיה הדור ההוא צלול עליהן מן הצדיקים. ובזכות מה נגאלו, בזכות צליל לחם שעורים. ואיזו זו מצות העומר. ר' שמואל בר נחמן אמ' היא עמדה להן בימי חזקיהו, שנ' והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח י"י עליו בתופים ובכנורות ובמלחמות תנופה נלחם בם (ישעיה ל, לב), וכי יש מלחמות תנופה באותו הדור, ואיזו זו מצות העומר, שהיא טעונה תנופה. רבנן אמרי היא עמדה להן בימי יחזקאל, שנ' ואתה קח לך חטין ושעורין ופול ועדשים ודוחן וכוסמין ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם (יחזקאל ד, ט). שמואל אמ' ריבה לו בשעורים. ר' יהושע בן לוי אמ' דברים המריצים את בני מעיים. ר' חייא בר אבא אמ' תמן עבדוה חררה וכלבא מינה לא טעמ'. מטרונה שאלה את ר' יוסי בן חלפתא כל צער הזה נצטער אותו צדיק, כמה עבדים וכמה שפחות יש לו והן מפסלין במאכל ובמשתה, אמ' לה להודיעך שכל זמן שישראל בצער צדיקים מצטערים עמהם. ר' לוי אמ' היא עמדה להן בימי המן. כיון שראה מרדכי שהמן בא לקראתו נתיירא. הוה יתיב ותלמידוי קמיה, אמ' להם עמדו מאצלי שלא תכוו בגחלתי שרשע זה בא להרגני. אמרון ליה מן דמיתין ומן דחיין עמך אנן. אמ' להם א"כ נעמוד בתפלה ונפטר מתוך התפלה. חסלון מן צלותהון יתיבין ועסיקין במצות העומר. אתא המן גבהון אמ' להון במה אתם עסיקין, אמרין ליה במצות העומר שהיו מקריבין במקדש. אמ' להון והדא עומרא מהו דדהב או דכסף, אמרון ליה לא דדהב ולא דכסף ולא דחטין אלא דשעורין. אמ' לון ובכמן הות טמיה, בעשרה קינטרין, אמרין ליה סגין סגין בעשרה מנין. כיון דחסל מרדכי מצלותיה אתא המן לגביה אמ' ליה סב לבש הדין פרפירא דנצח עומרא דעשרת מניא דילך לעשרת אלפא דקנתינריא דכספא דידי. אמ' ליה לא שאטי ההוא גברא, לא את חאמי גבר צאים בסקא ובתעניתא, למה לי למילבש פרפרא דמלכא ומוצינא, אמ' ליה ומה את בעי, אמ' ליה ניסחי קדמי. אזל המן בעי בלנאיא ולא משכח דפקדת אסתר דלא יפתח בלנא חנותיה בהדין יומא דההוא יהודאה אזל לאיצטלבא. על ואזא קאמינא ומזג בלנאיא ואסחייה. מן דאסחיה אלבשיה פרפירא. אמ' ליה סב לבש הדין כלילא, דנצח עומרא דעשרת מניא דילך לעשרת אלפיא דקנתינריא דכספא דילי. אמ' ליה לא שאטי ההוא גברא, לא את חאמי לי סערי מרבי, אמ' ליה ומה את בעי, אמ' ליה נספר קדמי. אזל המן בעי ספרא ולא משכח. על לביתיה אייתא זוגא מביתיה וספריה. מן דספר ליה שארי מתאנח. אמ' ליה מה לך מתאנח, אמ' ליה לא ווי ליה לההוא גברא מאן עביד קומוס בדין מאן עביד קומוס קלאטור עביד בלנא וספר. אמ' ליה לא אנא חכים ליה לאבוך מכפר קרינוס דהוא ספר ובלניי והוא עביד סטוכטון והדין זוגא דיליה. מן דספריה אלבשיה כלילא. אמ' ליה סב רכוב הדין סוסיא, דנצח עומרא דעשרת מניא דילך לעשרת אלפיא דקנתינריא דכספא דילי. אמ' ליה לא שטי ההוא גברא, לא את חאמי דאנא גבר סב, יכיל אנא למרכב, אמ' ליה ומה את בעי, אמ' ליה מעוך לי קדליך למרכב וארכב. מעך ליה קדליה ורכיב. לקיים מה שנ' ויכחשו אויבך לך ואתה על במותימו תדרוך (דברים לג, כט). מן דרכיב התחיל מקלס להקב"ה ארוממך י"י כי דליתני ולא שמחת אויבי לי. י"י אלהי שועתי אליך ותרפאני. י"י העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור (תהלים ל, ב – ד). תלמידיו אמרו זמרו לי"י חסידיו והודו לזכר קדשו. כי רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה (שם /תהלים ל'/ ה – ו). המן אמ' ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם. י"י ברצונך העמדת להררי עוז הסתרת פניך הייתי נבהל (שם /תהלים ל'/ ז – ח). אסתר אמרה אליך י"י אקרא ואל י"י אתחנן. מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמיתך (שם /תהלים ל'/ ט – י). כנסת ישראל אומרת שמע י"י וחנני י"י היה עוזר לי. הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה (שם /תהלים ל'/ יא – יב). רוח הקדש אומרת למען יזמרך כבוד ולא ידום י"י אלהי לעולם אודך (שם /תהלים ל'/ יג). א"ר פינחס ובקרית שמע היה עוסק ולא הפסיק. למען יזמרך כבוד ולא ידום י"י אלהי לעולם אודך. סליק פרשתא.

גדייה – פרש"י דרב אסי טעה בין רי"ש לדלי"ת ואין נראה אלא נראה דאיהו אמר ליה גדייה בדלי"ת רפה כלומר משכהו בדברי טעם עד שיחזור כמו (שמות יב) משכו דמתרגמינן נגודו וכמו (ב"ב דף יג.) גוד או איגוד והוא סבר גדייה בדגש כמו גודו אילנא:

למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה:

ורבנן אי כתיב בספר כדקאמרת השתא דכתיב ספר לספירת דברים הוא דאתא

ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר:

ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה:

והסרתי את כפי וראית את אחרי – אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין.

אמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקדוש ב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות שנאמ' (משלי ח) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא

מרגלא בפומיה דרב: [לא כעולם הזה העולם הבא], העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, שנאמר: ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו.

ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי:

: והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו:

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו'. לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה וגו', ולא כיצחק שכתוב בו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל, אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך:

ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו:

ויקח המן את הלבוש ואת הסוס אזל אשכחיה דיתבי רבנן קמיה ומחוי להו הלכות קמיצה לרבנן כיון דחזייה מרדכי דאפיק לקבליה וסוסיה מיחד בידיה מירתת אמר להו לרבנן האי רשיעא למיקטל נפשי קא אתי זילו מקמיה די לא תכוו בגחלתו בההיא שעתא נתעטף מרדכי וקם ליה לצלותא אתא המן ויתיב ליה קמייהו ואוריך עד דסליק מרדכי לצלותיה אמר להו במאי עסקיתו אמרו ליה בזמן שבית המקדש קיים מאן דמנדב מנחה מייתי מלי קומציה דסולתא ומתכפר ליה אמר להו אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי.

תנו רבנן ראשית עריסותיכם כדי עיסותיכם וכמה עיסותיכם כדי עיסת המדבר וכמה עיסת המדבר דכתיב והעומר עשירית האיפה הוא מכאן אמרו שבעה רבעים קמח ועוד חייבת בחלה שהן ששה של ירושלמית שהן חמשה של ציפורי מכאן אמרו האוכל כמדה זו הרי זה בריא ומבורך יתר על כן רעבתן פחות מכאן מקולקל במעיו:

צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר:

[ו] ר' יוחנן אמ' לא תהא קלה בעיניך מצות העומר, שזכות מצות העומר ירש אברהם אבינו את הארץ, הה"ד ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך (בראשית יז, ח), על שום ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור (שם /בראשית י"ז/ ט). ר' שמעון בן לקיש אמ' לא תהא קלה בעיניך מצות העומר, שבזכות מצות העומר שלום נעשה בין איש לאשתו, הה"ד והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירית האיפה קמח שעורים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבונה (במדבר ה, טו). ואיזו זו מצות העומר שהיא טעונה תנופה. בזכות קמח שעורים נעשה שלום בין איש לאשתו. ר' אבהו אמ' לה ר' יהושע בן לוי ור' שמואל בר נחמן ורבנן. ר' יהושע בן לוי אמ' היא עמדה להן בימי גדעון, דכת' ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר חלום חלמתי והנה צליל לחם שעורים מתהפך במחנה מדין (שופטים ז, יג). מהו צליל, ר' לוי אמר' צלול כת', שהיה הדור ההוא צלול עליהן מן הצדיקים. ובזכות מה נגאלו, בזכות צליל לחם שעורים. ואיזו זו מצות העומר. ר' שמואל בר נחמן אמ' היא עמדה להן בימי חזקיהו, שנ' והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח י"י עליו בתופים ובכנורות ובמלחמות תנופה נלחם בם (ישעיה ל, לב), וכי יש מלחמות תנופה באותו הדור, ואיזו זו מצות העומר, שהיא טעונה תנופה. רבנן אמרי היא עמדה להן בימי יחזקאל, שנ' ואתה קח לך חטין ושעורין ופול ועדשים ודוחן וכוסמין ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם (יחזקאל ד, ט). שמואל אמ' ריבה לו בשעורים. ר' יהושע בן לוי אמ' דברים המריצים את בני מעיים. ר' חייא בר אבא אמ' תמן עבדוה חררה וכלבא מינה לא טעמ'. מטרונה שאלה את ר' יוסי בן חלפתא כל צער הזה נצטער אותו צדיק, כמה עבדים וכמה שפחות יש לו והן מפסלין במאכל ובמשתה, אמ' לה להודיעך שכל זמן שישראל בצער צדיקים מצטערים עמהם. ר' לוי אמ' היא עמדה להן בימי המן. כיון שראה מרדכי שהמן בא לקראתו נתיירא. הוה יתיב ותלמידוי קמיה, אמ' להם עמדו מאצלי שלא תכוו בגחלתי שרשע זה בא להרגני. אמרון ליה מן דמיתין ומן דחיין עמך אנן. אמ' להם א"כ נעמוד בתפלה ונפטר מתוך התפלה. חסלון מן צלותהון יתיבין ועסיקין במצות העומר. אתא המן גבהון אמ' להון במה אתם עסיקין, אמרין ליה במצות העומר שהיו מקריבין במקדש. אמ' להון והדא עומרא מהו דדהב או דכסף, אמרון ליה לא דדהב ולא דכסף ולא דחטין אלא דשעורין. אמ' לון ובכמן הות טמיה, בעשרה קינטרין, אמרין ליה סגין סגין בעשרה מנין. כיון דחסל מרדכי מצלותיה אתא המן לגביה אמ' ליה סב לבש הדין פרפירא דנצח עומרא דעשרת מניא דילך לעשרת אלפא דקנתינריא דכספא דידי. אמ' ליה לא שאטי ההוא גברא, לא את חאמי גבר צאים בסקא ובתעניתא, למה לי למילבש פרפרא דמלכא ומוצינא, אמ' ליה ומה את בעי, אמ' ליה ניסחי קדמי. אזל המן בעי בלנאיא ולא משכח דפקדת אסתר דלא יפתח בלנא חנותיה בהדין יומא דההוא יהודאה אזל לאיצטלבא. על ואזא קאמינא ומזג בלנאיא ואסחייה. מן דאסחיה אלבשיה פרפירא. אמ' ליה סב לבש הדין כלילא, דנצח עומרא דעשרת מניא דילך לעשרת אלפיא דקנתינריא דכספא דילי. אמ' ליה לא שאטי ההוא גברא, לא את חאמי לי סערי מרבי, אמ' ליה ומה את בעי, אמ' ליה נספר קדמי. אזל המן בעי ספרא ולא משכח. על לביתיה אייתא זוגא מביתיה וספריה. מן דספר ליה שארי מתאנח. אמ' ליה מה לך מתאנח, אמ' ליה לא ווי ליה לההוא גברא מאן עביד קומוס בדין מאן עביד קומוס קלאטור עביד בלנא וספר. אמ' ליה לא אנא חכים ליה לאבוך מכפר קרינוס דהוא ספר ובלניי והוא עביד סטוכטון והדין זוגא דיליה. מן דספריה אלבשיה כלילא. אמ' ליה סב רכוב הדין סוסיא, דנצח עומרא דעשרת מניא דילך לעשרת אלפיא דקנתינריא דכספא דילי. אמ' ליה לא שטי ההוא גברא, לא את חאמי דאנא גבר סב, יכיל אנא למרכב, אמ' ליה ומה את בעי, אמ' ליה מעוך לי קדליך למרכב וארכב. מעך ליה קדליה ורכיב. לקיים מה שנ' ויכחשו אויבך לך ואתה על במותימו תדרוך (דברים לג, כט). מן דרכיב התחיל מקלס להקב"ה ארוממך י"י כי דליתני ולא שמחת אויבי לי. י"י אלהי שועתי אליך ותרפאני. י"י העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור (תהלים ל, ב – ד). תלמידיו אמרו זמרו לי"י חסידיו והודו לזכר קדשו. כי רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה (שם /תהלים ל'/ ה – ו). המן אמ' ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם. י"י ברצונך העמדת להררי עוז הסתרת פניך הייתי נבהל (שם /תהלים ל'/ ז – ח). אסתר אמרה אליך י"י אקרא ואל י"י אתחנן. מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמיתך (שם /תהלים ל'/ ט – י). כנסת ישראל אומרת שמע י"י וחנני י"י היה עוזר לי. הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה (שם /תהלים ל'/ יא – יב). רוח הקדש אומרת למען יזמרך כבוד ולא ידום י"י אלהי לעולם אודך (שם /תהלים ל'/ יג). א"ר פינחס ובקרית שמע היה עוסק ולא הפסיק. למען יזמרך כבוד ולא ידום י"י אלהי לעולם אודך. סליק פרשתא.