לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודין את ישראל בשבט ומחקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים

בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביוקר ומלכות תהפך למינות ואין תוכחת בית וועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו פני הדור כפני הכלב הבן אינו מתבייש מאביו ועל מה יש לנו להשען על אבינו שבשמים

אמר רב נחמן חוצפא אפילו כלפי שמיא מהני מעיקרא כתיב לא תלך עמהם ולבסוף כתיב קום לך אתם אמר רב ששת חוצפא מלכותא בלא תאגא היא דכתיב ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני וגו'

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות

תניא רבי נחמיה אומר דור שבן דוד בא בו העזות תרבה והיוקר יעות והגפן יתן פריו והיין ביוקר ונהפכה כל המלכות למינות ואין תוכחה מסייע ליה לרבי יצחק דאמר רבי יצחק אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות אמר רבא מאי קרא כלו הפך לבן טהור הוא.

ואמר רבא מאי קרא כולו הפך לבן טהור הוא, והנה נראה לפי הדעת רחוק מאוד שיביא ראיה ממקרא זה שמדבר בצרעת. ודע כי הכתוב שאמר כולו הפך לבן טהור הוא, מפני כי כאשר הצרעת במקצת טמא אותו התורה, כי הצרעת הוא הפסד לאדם כדכתיב (במדבר י"ב) אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו, והפסד זה אינו ראוי לאדם שיהיה לאדם צרעת, ולכך הוא טמא שהוא שנוי בסדר העולם, ולכך אמרה תורה (ויקרא י"ג) בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, כי הוא דבר שהוא חוץ לסדר. אמנם כאשר פרחה הצרעת בכולו הוא טהור, כי בצד הזה אין הצרעת הוא חוץ לסדר העולם, וזהו כי הצרעת כמו שאמרנו הוא העדר והפסד, והאדם במה שהוא אדם אינו נמלט מן ההפסד שהרי הוא בעל מיתה והעדר, ולכך אם פרחה בו צרעת בכולה שזה מורה על העדר והפסד מוחלט טהור. אבל אם הצרעת במקצת והרי יש כאן הויה במקום שאין הצרעת שם, ובמקום הויה אין ראוי העדר כי אין כאן העדר מוחלט שהוא לאדם כפי הסדר. וכך ג"כ כאשר הדור כולו מקולקל ונפסד אז אין הפסד זה יוצא מסדר העולם, שכבר התבאר לך כי התחדשות הויה צריך שיהיה קודם העדר הויה ראשונה והפסד זה הוא סדר והכרחי להיות, ומעתה מביא ראיה מן הכתוב כראוי מאוד כאשר תבין וכו'. וכבר התבאר לך שצריך קודם שתחול ההויה האחרת הפסד הויה הראשונה בכל, ולפיכך כאשר יש מוטת יד באלו ד' דברים הוא הפסד הויה ראשונה לגמרי ואז ראוי שיבא הגואל.

הרחק מעליה דרכך זו מינות ואל תקרב אל פתח ביתה זו הרשות ואיכא דאמרי הרחק מעליה דרכך זו מינות והרשות ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה וכו'. לעלוקה שתי בנות הב הב מאי הב הב אמר מר עוקבא [קול] שתי בנות שצועקות מגיהנם ואומרות בעוה"ז הבא הבא ומאן נינהו מינות והרשות איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא קול גיהנם צועקת ואומרת הביאו לי שתי בנות שצועקות ואומרות בעולם הזה הבא הבא

ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות

ויכל אלהים ביום השביעי – רבי שמעון אומר בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, הקדוש ברוך הוא שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאלו כלה בו ביום. דבר אחר מה היה העולם חסר, מנוחה, באת שבת באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה.

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים ושמים יריעות וכל בני אדם לבלרין אין מספיקים לכתוב חללה של רשות מאי קראה אמר רב משרשיא שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר

מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא

מן הוא חכימא דיכיל למקם קביל חכמתא דה' ולמדע פשר מליא כנביאיא חכמתא דגבר חכים תנהר זיו אנפוהי ביני צדיקיא וחציף אפין מתחלפן כל ארחתיה מטב לביש

וידוע תדע שמרע"ה לא השיג אלא בבריאה ובהיכל הרצון כמ"ש מהרמ"ק והאר"י ז"ל וכ' שתורתינו אינה אלא בבריאה וכ"ה בסתז"ח, והנביאים לא השיגו אלא ביצירה, ודיניאל בראש עולם העשיה תחתית עולם היצירה. ושם אמר ועתיק יומין יתיב וכו'. והוא היה בין הנביאים לדורות הבאים. והולך ומתמעט עד שבדורותינו אין משיגים אלא בעקב עשיה ולכן רבו המתפרצים כמ"ש הוא ישופך וכו' בעקבות משיחא וכו'.